עדכון אחרון:  18.6.2024

שלום חברים, תגלית דיי מרעישה. נראה שיש המון אנשים בישראל שזכאים לאזרחות או דרכון אוסטרי. בעצם כל מי שיש לו קשר (למשל סבא או סבתא) שהגיעו מהאימפריה האוסטרו – הונגרית. כלומר, המדינות הבאות: אוסטריה, יוגוסלביה, איטליה, פולין רומניה, צ'כוסלובקיה והונגריה – שזה מן הסתם המון ישראלים, והיה תושב של אוסטריה אחרי 1933 ועזב לפני 1955 – זכאי לדרכון אוסטרי. הרעיון של האוסטרים הוא לפייס את אלו שסבלו מידיים אוסטריות במהלך השואה או כתוצאה ממנה. למשל, אנשים שהיו גרים שם כעקורים לאחר השואה, אנשים שגרו באוסטריה וברחו משם בגלל השואה או רדיפה גזענית,  וגם (ופה השוס) אנשים שהועברו לאוסטריה במהלך השואה, לכן גרו בא בעל כורכם וכמובן ששרדו את השואה ועזבו (הקבוצה האחרונה הזו, כנראה זכאית לדרכון אוסטרי אבל טרם התגבשו קריטיונים סופיים). הנה קישור לחוק עצמו.

 

בנוסף, פתחתי קבוצת פייסבוק בנושא שנקראת "דרכון אוסטרי – שאלות ותשובות", אתם מוזמנים להצטרף.

בנוסף, הכנתי וידאו שבו אני מסביר על ההליך של הוצאת אזרחות אוסטרית למי שמעדיף ככה

 

מה הם התנאים וקריטריונים לקבלת אזרחות אוסטרית ?

• צריך שיהיה לכם הורה\סבא\סבא רבה (לא משנה אם זכר או נקבה) שנולד או היה גר בשטח הוא היום שטח של אוסטריה (אוסטריה העכשווית) ועזב אותה לפני מאי 1955 כתוצאה מרדיפה של הנאצים (למשל השואה עצמה או אירועים שקדמו לה). כלומר, אם לדוגמא אבא של סבא שלכם נולד, או גר בתקופה כלשהי בחיים שלו, בשטח שהוא היום אוסטריה ובעבר היה נגיד הונגריה – אתם זכאים. אם יש לכם אבא של סבתא שנולד בשטח שהיה בזמנו חלק מהאימפריה האוסטרו הונגרית ומעולם לא היגר לאוסטריה באף שלב בחיים שלו – אתם לא זכאים.
• האוסטרים גיבשו קריטריון לפיו מי שעזב אחרי 1938 (כשהנאצים עלו לשלטון) יקבל אוטומטית, מי שעזב בין 1930 ל 1938 המקרה שלו יישקל וייתכן מאד שיקבל, מי שעזב לפני 1933 (כשהנאצים לא היו עדיין עניין) יהיה צריך להוכיח שעזבו בגלל רדיפה (למשל רדיפה באוניברסיטה שהייתה עוד לפני 1933).
• אם אותו אדם היה גר בשטח אוסטריה במסגרת השואה או מחנה עקורים – נכון לעכשיו – אנשים שהיו במחנות עקורים מקבלים אזרחות. המקרים שאנחנו מודעים אליהם הם מקרים של אנשים שהיו במחנות עקורים סביב השנתיים ומעלה. לגבי מחנות עבודה וזמנים קצרים יותר – אעדכן בהמשך
• אסור שיהיה עבר פלילי
• אסור לכם להיות בהווה בצבא קבע בישראל
• אם יש לכם יותר מאזרחות ישראלית כרגע, ותוציאו אוסטרית – הכל טוב. אבל אם אחרי שיהיה לכם אוסטרית תוציאו אזרחות נוספת, האוסטרית תתבטל
• אין בעיה שאדם אחד יגיע עם המסמכים של כל יתר בני המשפחה שלו ויגיש את התיקים של כולם בצורה מסודרת כקבוצה

 

מה ההליך של הוצאת אזרחות אוסטרית לבד ?

ההליך בגדול מתחלק לשני חלקים:

השלב הגניאולוגי בו מוכיחים שלפחות סבא רבה אחד שלכם נולד או היה גר באוסטריה בשלב כלשהו בחיים.

ישנם הרבה ארכיונים שיכולים לעזור לכם, אני אשים פה קישורים לכמה:

1. הארכיון של יד ושם – מאד מאד עוזר רק כדי להתחיל
2. הארכיון של ארוסלן – יש אפשרות לבקש מהם לחפש לכם מסמכים, יש להם טופס באתר, אבל אני מצאתי דברים אצלם שהם לא מצאו.
3. הארכיון של המוזיאון הלאומי האמריקאי לחקר השואה
4. הארכיון של ארגון הגניאולוגיה היהודית (צריך להרשם קודם)
5. הארכיון האוסטרי הכללי
6. אוסף הלידות והנישואין של הקהילות היהודיות באוסטריה
7. ארכיון הקורבנות של הנציונל-סוציאליזם
8. הארכיון הפדרלי
9. ארכיון גנזך המדינה – בעיקר טוב לחיפוש אחרי מתי נכנסו לארץ או מסמכים ישנים מישראל (למשל נישואין)
10. אוסף ענק של הספרייה הלאומית – בקשות הגירה החוצה מאוסטריה – אוסף מצויין עם מלא מסמכים בחינם
11. שירות חיפוש שורשים של הספריה הלאומית – אפשר למלא שם טופס והם מחפשים (בעיקר טוב לאנשים שצריכים הוכחה שמישהו עלה לארץ)

ריכזתי עוד ארכיונים ומידע טוב על איך עושים חיפוש גניאולוגי בעמוד הסבר על איך עושים מחקר גניאולוגי לאיתור שורשים

למצוא את המסמך בארכיון זה נחמד, אבל אם תצליחו להגיע למצב שאתם מקבלים את המסמך המקורי (נגיד, באופן אידיאלי זה יהיה תעודת הלידה של האדם במשפחה שלכם שנולד באוסטריה) אז כמובן שזה יהיה הרבה יותר "חזק" בעיניי האוסטרים. האוסטרים לא יעשו בשבילכם עבודת חקר מעמיקה, ככל הנראה, הם יבדקו. אנחנו רוצים ממש לעזור להם לאשר את התיק ולכן מוטב שכל המסמכים הרלוונטיים יהיו שם כדי שלא ניצור מצב שבו הפקיד מוותר על התיק שלנו.

מסמכים נוספים שהיינו מאד שמחים לאתר: (א) מסמך רישום תושב (נקרא באוסטרית "Meldezettel"), (ב) אישור שהיה פליט באוסטריה, (ג) מסמך אזרחי כלשהו (נקרא באוסטרית “Heimatschein”). וגם הוכחה שאותו אדם במשפחה עזב את אוסטריה לפני 1955, למשל: (א) מסמך כניסה למדינה אליה עזב (אם זה ישראל יש את זה במשרד הפנים, תאריך כניסה ראשונה לארץ כתוב על התמצית רישום אוכלוסין), (ב) מסמך תושב במדינה החדשה, (ג) שירות בצבא במדינה החדשה, (ד) רישום לאוניברסיטה במדינה החדשה וכו. כל מה שתצליחו לגרד כמובן יהיה ממש עוזר לתיק שלכם.

בגניאולוגיה (חקר שורשים) ובאופן כללי בהקשר שלנו פה, לא מספיק להראות צילום מסך מדף אינטרנט שבו אבא של סבא שלנו מופיע. צריך למצוא הפנייה מאיפה הגיעה השם למסמך, איפה הוא נולד, לפנות לארכיון בעיר שבו הוא נולד ולבקש עותק של תעודת הלידה או כל רישום אזרחי אחר. לשמחתנו, אצל האוסטרים יש סדר גדול מאד ורישומים כבר מסביבות המאה ה-14. אבל עדיין מדובר פה בפרוייקט, אם אתם צריכים עזרה דברו איתי, אני דיי טוב בגניאולוגיה.

 

השלב הבירוקרטי בישראל

השלב הזה הוא שלב פשוט יותר, טכני יותר.

קודם כל נכנסים לאתר של שגרירות אוסטריה בישראל ועונים על השאלון, השאלון הזה – המטרה שלו היא לעזור לנו להבין אילו מסמכים אנחנו צריכים להביא. זה לא ששולחים אותו ומחכים שמשהו יקרה. לאחר שממלאים אותו, מקבלים במייל שני מסמכים; הראשון זו הצהרה, סוג של "מסמך בקשה" שבו אנחנו מצהירים שאנחנו ילדים של אותו אדם ובזכות זאת מבקשים אזרחות. השני הוא השאלון, שעוזר לנו ולהם להבין את המבנה המשפחתי. שימו לב ששם בשאלון יש ריכוז של המסמכים שצריך להביא בהתאם למה שמילאנו. לאחר שמילאתם את המסמכים אני מציע ליצור קשר איתם במייל ומשם לרשום את הטלפון שלכם כדי שיתקשרו אליכם לקבוע תור. אל תתקשרו אליהם, זה מעצבן אותם. זה המייל שלהם: TEL-AVIV-KA@bmeia.gv.at‏

מקרה בוחן: נגיד ואמא של סבא שלי (מצד אמא שלי) נולדה באוסטריה, אלו המסמכים שאצטרך להביא:

1. כל הוכחה שמראה שאותו אדם במשפחה שלנו נולד או היה גר באוסטריה (החלק הגניאולוגי). ייתכן מאד שהראשויות האוסטריות יעזרו בחיפושים, אבל לא הייתי בונה על זה.
2. תמצית מרשם אוכלוסין של המבקש (זה שמוציאים לו אזרחות) שתכלול את כל האפשרויות הזמינות (שינויי שמות, שמות הורים וכו וכו). ניתן להזמין פה תמצית מרשם
3. תעודת נישואין של ההורים שלי (הם מסבירים שהם צריכים את זה כדי להראות שאני תוצר של לידה מתוך נישואין)
4. תעודת לידה דו לשונית של אמא שלי
5. תעודת נישואין של סבא וסבתא שלי
6. תמצית רישום אוכלוסין של סבא שלי
7. תמצית רישום אוכלוסין, במידה ויש, של אמא של סבא שלי
8. תעודת פטירה של אמא של סבא שלי
9. תעודת יושר קונסולרית שלי (לא תעודת מרשם פלילי רגילה מהמשטרה) אסביר אחרכך איך מזמינים
10. סריקה של הדרכון שלכם לכל מדינה שבה אתם אזרחים (במקרה שלי, ישראלי, הונגרי ופורטוגלי) גם של הדף עם התמונה וגם הדף שלפניו (זה שכתוב בו שמדובר בדרכון ישראלי). שימו לב שאם הדרכון לא ביומטרי אז חשוב מאד שתהיה חתימה במקום המיועד (על הדרכון).
11. תמונת פוספורט במידות: בין 3.5X4.5 ל: 4X5 סנטימטר* במקרים מסויימים, לדוגמא, אצלי, סבא שלי שינה את השם שלו משם הלידה שלו (שיהיה מתואם עם מה שיהיה כתוב אצל האוסטרים) לשם שלו בעת מותו, ולכן אני אבקש שיוסיפו לתמצית רישום שלו דף נוסף של שינויי שמות. זה יכול להיות כנ"ל לגבי אמא שלי, המטרה פה היא לייצר קשר קוהורנטי בייני לבין אותו אדם מאוסטריה בצורה שמסבירה את כל שינויי השמות וכו. לכן לדוגמא במקרה של אמא שלי צירפתי תעודת נישואין, בצורה שגם עונה על הבקשה שלהם להראות שאני נולדתי כתוצר של נישואין וגם להסביר את השינוי שם של האמא שלי
12. דיברתי עם המון נוטריונים ישראלים דוברים גרמנית ורובם רוצים גם כסף על האישור הנוטריונים וגם כסף על התרגום. לפי דעתי גם ככה זה יקר ולכן חיפשתי מישהו שלא יגבה שום סכום על התרגום, רק על האישור. החברה הכי זולה שמצאתי נקראת "תמלול תרגום" וזה הטלפון שלהם: 03-6442270 והמייל הוא: timlul.tirgum@gmail.comפירוט ודקויות כשמוציאים דרכון אוסטרי:

• ממשלת אוסטריה אומרת שהם מוכנים לקבל מסמכים באנגלית. מסמכים שהם בעברית בלבד צריכים לעבור תרגום נוטריוני לגרמנית או לאנגלית, ולכן אני מעדיף לקשר את עצמי אחורה כמה שיותר בעזרת תעודת לידה דו לשונית (שהיא, כאמור, בעברית ואנגלית ולכן לא צריך לתרגם).
• הסיבה שכתבתי להביא תמצית רישום אוכלוסין של סבא ושל אמא שלו היא שכל מי שנולד לפני 1950, משרד הפנים הישראלי כמעט ולא מחזיק תעודות לידה וזה בלאגן גדול, אז במקרה כזה הייתי מביא תמצית רישום אוכלוסין. כמובן שהייתי מבקש תמצית רישום של דף יחיד כדי שהתרגום יהיה כמה שיותר זול
• במידה, כמו במקרים רבים, שאותה אמא של סבא, נפטרה בשואה, אז כמובן שלא יהיה שום מסמך עליה במשרד הפנים הישראלי. והקשר היחיד יהיה כך שהשם של אותו אדם יופיע בתמצית רישום האולוסין של הסבא שלי. הזמן ילמד איך האוסטרים יתמודדו עם קשר כזה, אם יסכימו לקבל אותו או לא.
• כל המסמכים הרשמיים שהם פרטיים, כלומר, רק: תמצית רישום, נישואין או גירושין של המבקש עצמו – חייב בחותמת אפוסטיל. כל יתר המסמכים שתצרפו שהם לא של המבקש עצמו (לדוגמא, תעודת פטירה של סבא או תמצית רישום או תעודת נישואין של ההורים) הם לא חייבים באפוסטיל. חותמת אפוסטיל היא למעשה חותמת שמאשררת שהמסמך מאושרר ע"י מדינת ישראל, אותה ניתן לקבל רק במשרד החוץ בירושלים (כרגע זה רק בתיאום מראש), החותמת הזו עולה 35 שח. פשוט באים עם המסמכים המקוריים, או לחלופין, אפשר לשלוח להם את זה בדואר והם מחזירים – ראו מידע על כך באתר של משרד החוץ. כדי לקבל חותמת כזו על תעודות נישואין, צריך קודם להחתים את המסמך במשרד הדתות (שנמצא לא רחוק, בירושלים, זה לא עולה כסף) ורק אז אפשר לקבל חותמת אפוסטיל.
• אם אתם צריכים עותק חדש של תעודת נישואין, אתם יכולים לפנות לרבנות בעיר שבה התחתנתם או ישירות למועצה הדתית ירושלים למחלקת תעודות נישואין, רק צריך לשלוח להם את הפרטים במייל (תאריך נישואין, שמות וכו) והם חוזרים אליכם שזה מוכן ושתבואו – זה המייל הרלוונטי : ‫sima@rabanut.org.il‬
• שימו לב שאם הזמנתם תעודת יושר ישירות מהאתר של המשטרה לשגרירות אוסטריה, גם המסמך הזה לא חייב בחותמת אפוסטיל, וכמובן שגם לא בתרגום מכיוון שהוא דו לשוני. תעודת היושר הזו צריכה להיות בתוקף של 8 חודשים מהרגע שהזמנתם ועד יום הפגישה. אז אל תזמינו מוקדם מידי
• את כל המסמכים שהם דו לשוניים (לידה, יושר קונסולרית) לא צריך לתרגם. את כל מה שהוא בעברית מלאה – חייבים !. קחו בחשבון שלנוטריונים בישראל יש קטע, הם יש להם תמחור קבוע מטעם המדינה, התמחור הוא שמסמך עד 100 מילים עולה בערך 220 שקל ומעל (עד 1000 מילים) עולה עוד בערך 160 שח. אבל על בסיס מה סופרים מילים ? על בסיס המסמך המתורגם, לא המסמך המקורי. ולכן יוצא שאו שהם מנפחים את המילים בתרגום. או שהם מבקשים את העלות שלהם ובנוסף מוסיפים, לפעמים הרבה כסף, רק על התרגום עצמו. בת'כלס, כל נוטריון בישראל יש לו מוכן כבר המון טמפלייטים של תמצית מרשמי אוכלוסין מתורגמות. תמצאו לכם נוטריון שלוקח רק על התמחור הקבוע בחוק, בלי סיפורים על זה שהוא צריך להוציא את המסמך לתרגום חיצוני. קחו בחשבון שזה חייב להיות נוטריון דובר גרמנית או אנגלית, המסמכים צריכים להיות מתורגמים לגרמנית או אנגלית, שזה נהדר כי כל נוטריון ישראלי יכול לתרגם אם כך. הנה טמפלייט של תרגום תעודת נישואין מעברית לגרמנית (מקורית, לא העתק)  – במידה והנוטריון רוצה שתגיעו עם המסמך מתורגם

דרכון אוסטרי לקטינים

יש אנשים שלא מעניין אותם להוציא אזרחות לעצמם אלא רק לילדים הקטינים שלהם, או לחלופין לצרף את הילדים שלהם לתיק. כשמדובר בקטינים, יש אנקדוטות נוספות:

• אם הקטין מתחת לגיל 14, אז לא צריך להזמין לו תעודת יושר (כי אין לו אחריות פלילית באוסטריה)
• אם הקטין מתחת לגיל 16 (ולכן אין לו תעודת זהות) אי אפשר יהיה להזמין לו תעודת יושר באינטרנט אלא ללכת לתחתנת משטרה ולבקש תעודת יושר קונסולרית שתשלח לשגרירות אוסטריה
• לכל קטין יש כמובן לצרף גם כן תמצית מרשם אוכלוסין
• לכל קטין יש לצרף הצהרת קטין לאזרחות אוסטרית , יש למלא את זה במחשב, אפשר להעזר באתר הבא 
• אם ההורים של הקטין לא נשואים (למשל ידועים בציבור) אז צריך לצרף לתיק "הצהרת אבהות" שנעשית אצל נוטריון
• לכל קטין צריך להביא צילום של הדרכון של ההורים שלו

איך משיגים את המסמכים ?

• ממשרד הפנים אפשר לבקש באינטרנט או בטלפון (הטלפון שלהם הוא *3450), כשמדובר באדם שנפטר – צריך שהבן של אותו אדם יבקש את המסמך עבורו. במקרים רבים הפקידים במשרד הפנים גמישים אבל אתם צריכים להצדיק את הסיבה שבגינה אתם מבקשים (הסיבה היא כמובן להוציא דרכון אוסטרי, סיבה טובה מאד)
• את המסמכים מאוסטריה – צריך חפור, כמו שציינתי למעלה בשלב הגניאולוגי
• את תעודת היושר הקונסולרית מבקשים דרך הקישור הבא, שימו לב שאי אפשר להזמין אותה הבייתה. רק לשגרירות אוסטריה. זה מסמך שלא צריך להחתים אותו באפוסטיל, כי הזמנתם ישירות לשגרירות, הוא יחכה שם ויצרפו אותו לתיק שלכם

 

הגשת תיק האזרחות האוסטרית:

אחרי שהכל מוכן, ויש לכם את כל התיק. והדפסתם את ההצהרה שקיבלתם במייל וגם את המסמך שיוצא כשממלאים את השאלון. הכל מתורגם נוטריונית וחתום באפוסטיל במשרד החוץ. אתם יכולים לגשת לשגרירות אוסטריה בישראל ולהגיש את התיק החל מהתאריך 01/09/2020 אחרי שקבעתם פגישה בטלפון: 03-6120924. לפגישה מביאים את כל המסמכים המקוריים + לכל תעודה מקורית מתורגמת צריך להביא צילום של התעודה המקורית + צילום התעודה המקורית עם חתימת הנוטריון.

אם מגישים עבור מס' רב של אנשים אז מומלץ לבוא עם תוכן עניינים כלשהו ועץ משפחה על מנת שהפקיד יבין טוב יותר את הקשר המשפחתי בין המבקשים כי מדובר בהרבה מסמכים.

מה קורה בשגרירות אוסטריה ?

אז ככה, אתם מגיעים לשם, הכל מאד נוח ומדוייק. מכניסים אתכם לחדר שקוף ומולכם עומד פקיד. הוא קודם מבקש מכם את התמונת פספורט ופותח לכם תיק אצלו, את התמונה הוא מדביק בראש הדף הראשי. משם הוא מבקש את המסמכים של הנרדף (במקרה שלי זה היה סבא שלי), אתם מציגים לו את המסמך המקורי + העותק – הוא מוודא שהעותק נאמן למקור ושם חותמת של השגרירות על העותק ומחזיר לכם את המקור. משם עובר להורה הרלוונטי ומשם אליכם, כך באופן הזה כל עותק מקבל חותמת והמקור חוזר אליכם. בסוף הוא מגיע אל ה"דקלריישן פורם" – המסמך הצהרה, הוא עובר עליו בקפידה ומוודא שהכל הפרטים שם תואמים למסמכי מקור שהבאתם, שעיר הלידה של סבא שלי אכן היה כמו בלידה של סבא שלי, שתאריך הלידה והפטירה אכן מתואם עם המסמכים וכו וכו. אם יש תקלה הוא ימחק בעט ויבקש מכם לחתום ליד (אז עדיף שלא יהיו בעיות כי זה לא רציני). וזהו. אומר לכם תודה רבה ואתם יוצאים וזהו.

הם לא יודעים לומר כמה זמן ייקח לקבל תשובה לתיק, מכיוון שהחוק נכנס רק לאחרונה. הם גם לא יודעים לומר סיכויי הצלחה וכו.

 

עלויות

העלויות שאני מציין פה הן רק של "בערך", וזה בתנאי שמצאתם נוטריון שלא מספר סיפורים על עלויות תרגום:

• תרגום נוטריוני של תמצית רישום אוכלוסין: 370 שח + מע"מ
• תרגום של תעודת נישואין: או 370 + מעמ או 540 +מעמ (זה תלוי בפרשנות של הנוטריון)
• הוצאת תעודת נישואין חדשה מהרבנות או משרד הדתות : בערך 60 שח
• חותמות אפוסטיל: 35 שח לכל חותמת

 

 

אמשיך לעדכן את הפוסט פה ככל שדברים יתקדמו ויתגלו